<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן י"א</h1>
<h2>דף מג.</h2>
הקורקבן יש בו שני כסין החיצון אדום כמו בשר והפנימי לבן כמו עור והוא הנקלף ממנו. נקבו זה בלא זה מותר. נקבו שניהם אסור ואפילו במשהו. ואם ניקבו שניהם זה כנגד זה והחלב שעליו סותם הנקב מותר וכן נמי פסק הרשב"א. ודוקא כשהיה נקוב העליון על ידי חולי אבל על ידי קוץ או מחט ודאי טרפה.
<h2>דף נו.</h2>
העוף אין לו כרס ולא המסס ואל בית הכוסות. אבל יש לו כנגדן זפק וקורקבן וכל הטרפיות שוות בבהמה ובעוף.
<h2>דף נו:</h2>
הזפק שנקב גגו והוא המקום שימתח בשוה עם הושט כשיאריך צוארו טרפה אפילו בכל שהוא כושט אבל אם נקב שאר הזפק התלוי מלמטה מותר. וי"א כי הזפק כמו המסס בבהמה ואם חסר או יתר טרפה וכן דעת הרשב"א ז"ל והבעל המאורות ז"ל כתב דאינו נראה שכן מצינו כמה עופות שאין להם זפק.
<h2>דף נח:</h2>
ושני סניא (דים) [דיבי] בבהמה טרפה ואי שפכו להדדי כשרה וכן דעת הרשב"א ז"ל.
והרשב"א ז"ל כתב שני בני מעין היוצאין מן הבהמה כאחת טרפה וכנגדן בעוף כשרה לפי שאין דרכה של בהמה בכך ולפיכך יתר הוא וכל יתר כנטול דמי אבל בעוף דרכו הוא ואין דנין אותו ביתר בד"א כשיוצאין בבהמה למעלה ממש כאחד או שיש באורך הפסול יתר מכאצבע או שאין חוזרים ומתערבין אבל אם קודם שמתחילין להתפצל יש ברוחב המעי כרוחב אצבע פי' שיש ממקום שמתחיל המעי לצאת מן הקיבה עד מקום הפצול רוחב אצבע ואין באורך (העוף) [המעי] יתר מכאצבע וחוזר ומתערב בתוך המעי כשרה ע"כ.
